זה מה שקרה לי בלחן הזה...

את הלחן הזה כתבתי בעקבות אסון  האחים פלאי הי"ד, אושי ויעקב, שלמדו, להבדיל, בכיתותיהם של שני הבנים שלי.

הכאב היה עמוק כל כך. בלתי ניתן לתיאור.

את הבית כתבתי ממש באותם ימים, עם הרבה מאד דמעות, ובמילים "כי רחק ממני מנחם" התרחקתי לגמרי מהסולם...,

שבועיים לקח לי להגיע אל הפזמון המבטא נחמה, וידיעה ברורה, שדוקא הצער והכאב הזה הוא התקומה בעצמה לכל הכואבים. לכולנו, בעצם.

המקום ינחם...